יום שני, 27 בינואר 2014

הגיגים על ניהול וארגון מרחב מידע אישי

בסימסטר האחרון, למדנו קורס עם ד"ר שרון הרדוף-יפה בשם "אוריינות דיגיטלית"- שם כל כך רחב למשהו כל כך כללי. שבתחילתו כל אחד מאיתנו זרם לפרשנות שלו של מהי בעצם אוריינות דיגיטלית.
חלק מהטלת הסיום לקורס זה נתבקשנו לנתח את ניהול המידע האישי שלנו. והאמת, מעולם לא חשבתי על הדרך בה אני מארגנת את המידע שלי.
הרדוף ונחמיאס (2011), במאמרם מצאו כי תלמידים משתמשים במרחב המידע האישי למטרות שונות הנעות ממטרות אחזור ושמירה פונקציונאליות רפלקציה קצרות טווח עד למטרות קוגניטיביות באמצעות אסטרטגיות של שמירה ותיוק המאפשרות אחזור.
אישית, גם בארגון פיסי וגם בארגון דיגיטלי, מעולם לא הייתי טיפוס של "ערמות" (piling) ופעלתי מתוך מטרה של אפקטיביות- בעיקר כדי להרגיש "בשליטה" על הדברים ותיעוד הדברים.
כמו כן הם מצאו הבדלים בולטים בין התלמידים בתיכון לבין התלמידים בתואר ראשון והתלמידים לתארים מתקדמים במטרות ובאסטרטגיות של ניהול המידע האישי שלהם, דבר הלקח אותי להשוות בין דרך ארגון המידע האישי שלי בתואר הראשון לתואר השני (הבדל של 12 שנים).
בתואר הראשון ארגנתי את המידע בתיקיית "המסמכים שלי"-"אסתי"-"לימודים". בתוך תיקיית לימודים היו תיקיות לפי שנת הלימודים-ובתוך כל אחת מהן תיקיות לפי שם קורס.
כאשר קרס המחשב וכל המידע עליו נמחק (ולאחר שכל עולמי נחרב), נאלצתי לשלם כמה מאות שקלים על מנת לאחזר את המידע. לאחר מכן, נפתח כונן D ה"כונן שממנו לא נמחק שום דבר". בנוסף, גובו כל הנתונים על דיסקט (floppy )- עדיין באסטרטגיה של תיוק וכן נצרבו בדיסקים. רכשתי כונן נייד חיצוני (של פעם) ושם גיביתי את כל הקבצים שהיו במחשב. דבר היצר כפילויות, אך הרגשתי בטוחה שהמידע קיים.
בהמשך התחלתי להסתובב עם נרתיק ובו מספר התקנים ניידים (דיסק או קי) במגוון גדלים ונפחים. לפעמים מכניסה את הנרתיק לתיק אך כבר לא משתמשת בהם- נמצאים שם לתחושת הביטחון והשליטה ש"המידע איתי".
בתואר השני, מרחק שנות אור מבחינת התפתחות הטכנולוגיה, ארגון המידע שלי מתחלק לכמה אפיקים:
  • קבצים- תיקיית "תואר שני"-"סמסטר X"-שמות הקורסים-סוג מטלה.
  • קבצים לשיתוף- dropbox (ב-web) ותיקיות ב- google drive לפי נושאים.
  • קישורים- סרגל הסימניות של הכרום- מסודר בתיקיות ותתי תיקיות.
  • מיילים- תיקיות בתיבת הדואר שלי ותתי תיקיות.
  • סנכרון וגיבוי קבצים- לאחר שגיליתי את נפלאות סנכרון הקבצים בין מכשירים המאפשרים לי גם גיבוי, שיתוף ואחזור. העברתי את כל תיקיית "תואר שני" מהמחשב המיועד ללימודים לתוך תיקיית dropbox בשולחן העבודה. וכך כל הקבצים מסונכרנים בין המחשב הנייד, הנייח, הטלפון ודרך היישום האינטרנטי, אותם אני יכולה לפתוח מכל מקום.
  • תיקיה משותפת עם שותפות לעבודה- בסימסטר השני ללימודים נפתחה תיקיה משותפת ב- dropbox עם השותפות ללימודים אליה אנו מוסיפות קבצים, מאמרים ועוד. וגם תיקיה זו מסודרת על פי תתי תיקיות בהקשר לקורס וסוג המטלה.

כאדם סנטימנטלי, קשה לי "להפרד" מחפצים ופריטים, דבר המתבטא גם בפריטי המידע הדיגיטליים שלי. ישנם קבצים רבים השמורים בכלי ניהול המידע השונים שלי שאיני זקוקה להם יותר אך איני מוחקת מהסיבה ש"אולי אצטרך" אותם.

השאלה המשמעותית ששאלתי את עצמי והעליתי במליאה לאורך הקורס, ועדיין שואלת, היא האם ניתן ללמד מיומנויות של ארגון מידע דיגיטלי? האם זו מיומנות נרכשת? האם הדבר אינו תלוי באופי של האדם? האם יכול להיות אדם שמסתדר טוב יותר בשיטת ה"ערמות"?
לכל אחד השיטה שלו והדרך שלו. ואין שיטה שיכולה להתאים לכל אחד. האם אני יכולה "לכפות" על תלמיד להיות מאורגן בדיוק באותה הדרך כמוני? ומי אמר שהדרך בה אני בחרתי היא נכונה?

אני לוקחת את הדברים לחינוך המיוחד, שם אנו מקנים מיומנויות לתלמידים עם קשיי התארגנות (במרחב פיסי). גם שם, אין שיטה אחת המתאימה לכולם. 



וזו הודעה ששלחתי הבוקר לקבוצה של חברות



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה