יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

למידה רשתית- כל אחד והצבע שלו

לפני חודש השתתפתי בערב חדשנות של מחוז תל אביב.
ערב החדשנות עסק בנושא למידה רשתית.

ד"ר יעקב הכט סיפר על צונאמי החדשנות ועד כמה חשוב לעבוד מפרדיגמה של פירמידה לפרדיגמה של רשת. 
מודל הפירמידה- יש מעט בעלי סמכות ומומחיות אשר מעבירים את הידע שלהם ללא כל שינוי והתערבות לכפופים להם.
מודל הרשת- לכל אחד גוון מיוחד, תחום מומחיות וכל אחד תורם ממומחיותו ונתרם מזו של אחרים.

ד"ר יעקב הכט ציין כמה עקרונות חשובים החייבים להתקיים בכל אחד מחברי הקבוצה בלמידה רשתית:

  1. כל פרט חייב להיות מומחה בתחום.
  2. כל פרט מביא את הצבע הייחודי שלו, הכל פתוח וזמין לכולם.
  3. כל פרט צריך להיות בעל יכולת למידה- ללמוד וללמד במקביל.


הסכמתי עם כל מילה שנאמרה בהרצאה, אך הייתי סקפטית כי דבר כזה יוכל להתקיים במערכת החינוך שלנו. 
הרי איך ייתן מפקח או מנהל למורה בבית ספר לקיים כיתת רשת? בה הציון הוא ציון קבוצתי ולא אישי, בה המורה מפנה את מקומו ונותן לתלמידים ללמד אחד את השני. דבריו נשמעו כחלום, כדבר שקשה לביצוע.


לאחר כשעה עלתה מנהלת בית ספר "נורדאו" בנתניה והציגה לנו את "הנבחרת"


הנבחרת היא קבוצה של תלמידים- "מורים צעירים" ולכל תלמיד יש תלמידים משלו.
ישנם ראשי קבוצה בכל התחומים, לימודיים וחברתיים: שפה, אנגלית, גיאוגרפיה, מדעים, מתמטיקה.
יכול להיות תלמיד שהוא המורה בנבחרת אחת וכתלמיד בנבחרת אחרת.
כ"מורים" בנבחרת עוזר להם לחזור על החומר וכתלמידים בנבחרת אחרת נוח להם ללמוד מבני גילם מאשר מהמורה.
המנהלת מאמינה כי כשכולם מעורבים, ההישגים עולים.

התרגשתי מאוד מהיוזמה, 
ומאמינה בלב שלם שאם מורים/מנהלים/מפקחים יהיו עם ראש פתוח,
הדבר יכול לעזור משמעותית גם בפיתוח המנהיגות.

מצורף סיכום מכל ערב החדשנות, ההרצאות והיוזמות שהוצגו.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה