הצטרפתי למאאמזון

בכל זאת ולפני הכל, אני קודם כל אמא לשני ילדים מקסימים. 

אז איך ייתכן שכל הקבוצות בפייסבוק אליהן אני משתייכת קשורות רק לצד המקצועי שלי?

הצטרפתי לפני שבוע לשלוש קבוצות פייסבוק של אמהות. שתי קבוצות הן של אמהות מהעיר בה אני גרה וקבוצה אחת "מאמאזון" המפורסמת.

כבר ברגע הראשון חוויתי דז'ה וו של לפחות 10 שנים אחרונה. אין פורום בו לא הייתי חברה ופעילה. פורומים בתחום האישי והמקצועי. לכל פורום היה לי משתמש אחר, עם כינוי אחר, עם חתימה אחרת. המעבר האינטנסיבי בין "התפקידים" כמעט כמו בחיים האישיים. עד שהגיע הרגע ונתנו לי לנהל את אחד הפורומים בו הייתי חברה. והיופי היה, יכולתי לחבוש כמה כובעים בלי שידעו שהכובע הזה והכובע השני הם אותו אדם. 

את הפורומים נטשתי מזמן, לא יודעת אם עקב כניסתו של הפייסבוק לחיינו או שקודם לכן.

הפוסטים במאמאזון הזכירו לי בעצם אסופת מספר פורומים בנושאים השונים שהייתי חברה בהם למקום אחד בלבד. האם זו התייעלות? או בעצם הצפה? ועצם החשיפה הזו שמופיעים בשם המלא שלנו, עם תמונה טובה יותר מהאנונימיות שהצגנו בזמנו בפורומים? האם "הקלות" ו"הזמינות" שיש בפייסבוק מקלה על ההתמצאות כאשר מחפשים מידע?

מתוך סקרנות, הכנתי טופס עם שאלה אחת (*) ופרסמתי אותו בשלושת הקבוצות. ממעט התגובות שקיבלתי (כי הפוסט שלי נעלם בתוך כל ה"הצפה"), הבנתי שאין תשובה ברורה אחת לגבי יתרונות וחסרונות.

חזרתי לפורומים בהם הייתי חברה לראות האם ישנה ירידה בפעילות. להפתעתי, רמת הפעילות נשארה דומה. 

ומה לגבי החינוך? 

בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה, עד לא מזמן עשו שימוש באתר מיועד (אתר כיתה/אתר קורס) כמערכת למידה, לשם הועלו חומרי הלמידה, התבצעו דיונים בפורומים מיועדים. לאחרונה נעשה שימוש גם בקבוצה סגורה בפייסבוק. 

מהי הסביבה הנוחה ביותר? מה הסביבה היעילה ביותר? 

פורום הלימודים הוא לרוב פורמלי, יש מנהל, החומר מאורגן בצורה היררכית של תכנים. אפשרויות השיתוף וההשתתפות הן פחות אקטיביות והופכות את הפורום לרוב למקור בצריכת מידע. 

הדינמיקה והאקטיביות בקבוצת הפייסבוק היא רבה יותר. הפייסבוק מראשיתו אינו נועד לסביבה לימודית ומגיע מהעולם האישי והחברתי של המשתמש. כאשר למידה ברשת חברתית מובנית על תיאוריית הלמידה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית בה מתרחשת הבניה של ידע על ידי אינטראקציה בין הלומד לסביבה שלו. 

אפיק התקשורת בין המורה ללומד ובין הלומד לחבריו הוא קל יותר ומתבסס על שיתוף ושיתופיות. המטלות הן אותנטיות ולא מובנות, ניתן ליצור קישורים בין תחומי הלימוד, מתקיימת למידה רב תחומית. (קורץ, 2013 ; אייל, 2013). 

האם יש צורך לבחור רק בסביבה אחת?

הוכח כי שילוב קבוצה סגורה בפייסבוק בלמידה הופכת את הלמידה לאפקטיבית יותר ומשמעותית יותר עבור הלומד וכי יש למנף את הדינמיות שלה להפעלת תהליכי הוראה הדורשים אינטראקטיביות בין לומדים ללומדים ובין לומדים למרצים (מישר-טל, קורץ ופיטרסה, 2012).

אך האם נחייב לומד ליצור משתמש בפייסבוק רק לצורך למידה? ומה עם מתנגדי הפייסבוק? האם נפספס אותם? 

לפי קורץ (2013), ממחקר שבחן עמדות סטודנטים כלפי שילוב קבוצות סגורות כמרחב לימודי במשולב עם אתר קורס נמצא כי הקבוצה הסגורה יכולה להוות אפיק משלים לתהליך הלימודי להרחבה בתכני הקורס וכאפיק תקשורת בין הסטודנטים לבין עצמם ועם סגל ההוראה.  על פי ממצאי המחקר, הסטודנטים מקדמים בברכה את השימוש באפיק זה המהווה עבור חלקם הגדול סביבת חיים ידועה ומוכרת  וזאת, מבלי לוותר על אתר הקורס המסורתי שעיקר חשיבותו בהיותו מאגר מובנה ומעודכן של תכני למידה.

לי אישית הפייסבוק פתח אפיקים רחבים יותר מהפורומים המסורתיים. הנוחות שהכל נמצא במקום אחד ובפורמט אחד ואין צורך להתנייד בין פורום לפורום מאתר לאתר- הכל נמצא על הקיר שלי. הקבוצות המעניינות אותי הוגדרו בקבלת התראות בכל פעם שמפורסם פוסט, על מנת לא לפספס. הבחירה היא שלי מה לעשות עם המידע, האם רק לצרוך אותו? האם לשתף אותו? האם לנתח אותו ולהביא לאחר מכן משהו משלי? את הביזור שמזמנת הרשת החברתית ניתן לתעל לאפיקים חיוביים יותר, גם בחינוך. 

החופש לפרסם ולשתף דברים הוא בידיים שלי, כל התוכן פתוח וזמין. 

* את התגובות לסקר שפרסמתי ניתן לראות לאחר מילוי הטופס. 

אייל, ל. (2013): חדשנות פדגוגית וטכנולוגיות למידה. מצגת שיעור (אוחזר ב- 10 לינואר 2014).

http://moodle.mla.ac.il/mod/resource/view.php?id=3499

מישר-טל, ח', קורץ ג' ופיטרסה, א' (2012): קבוצות לימוד בפייסבוק - תחליף למערכת ניהול למידה?  מקרה בוחן ראשון באקדמיה הישראלית.   כנס צ'ייס, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

http://www.openu.ac.il/innovation/chais2012/downloads/u-12.pdf

קורץ, ג' (2013): שילוב פייסבוק בהוראה אקדמית. בתוך: נ' נוצר (עורכת). להצליח בהוראה אקדמית, אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.