הנסיך הקטן שלי, אוטוטו בן ארבע... אלוף טכנולוגי. מגיל שנה מתפעל כל מכשיר טאצ' שעובר בידיו.
לפני גיל 3 נגע לראשונה באייפד של אחי ומאז מרגיש כאילו כל העולם אצלו בקצות האצבעות.
מגיל קטן הייתה לו משיכה למספרים, לספרות, כמויות.. ובמילים אחרות- מוכנות לחשבון!
מאז שהאייפד בידיו, הוא מגיע ליכולות מדהימות לגילו בזיהוי ספרות, התאמת כמויות, השוואה, ספירה מנייה ועוד.
אבל... דבר אחד הפריע לו בעיקר לאחרונה: "אמא אני מתבלבל בלספור אחורה".
ולזה.. לא קיבל מענה באף לא אחת מהאפליקציות הנמצאות באייפד.
בסוף השבוע האחרון, לאחר ארוחה משפחתית אצל הוריי, לקח שקית עם פאזל רצפה גדול שאותו תכננו להעביר הלאה. הפאזל מורכב מ- 10 חלקים ועליהם הספרות 0-9.
נועם הרכיב את הפאזל מהקטן לגדול והחל ללכת על החלקים ולשיים בקול רם את הספרות עליהם דורך. כשהגיע ל- 9, חזר חזרה והמשיך לשיים את הספרות- אחורה!
קריאה של התלהבות נשמעה ממנו: "אמא, הצלחתי לספור אחורה..בואי מהר".
הוא התיישב עלי וביקש שאכסה לו את העיניים.. הוא ספר אחורה... בלי להתבלבל...
לאחר מכן הוציא את הספרות מהמסגרת, וסידר אותן לבד מהסוף להתחלה...
מה שלא הצליחה הטכנולוגיה- הצליחה הלמידה "דרך הרגליים"- ההתנסות האישית שלו... והכל בא ממנו, בלי הכוונה של מבוגר או בקשה.. למד דרך משחק.
רק שהוא לא ידע, שיש לו אמא שאוהבת לתעד... ובלי ששם לב-תיעוד בתמונות
עוד בסימסטר הראשון, בשיעור הראשון עלו השאלות: "מה הערך המוסף של הטכנולוגיה?", "מה תרומת הטכנולוגיה לפדגוגיה?", "מה הנכון: הפדגוגיה בשירות הטכנולוגיה או הטכנולוגיה בשרות הפדגוגיה?" ...
מאז, אין קורס שבו אנו לא מעלים את הנושאים ודנים בהם.
גם היום, בשני קורסים שונים: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה" של ד"ר אתי כוכבי (בו דיברנו על הערך המוסף של הלוח האינטראקטיבי על הלמידה הפרונטלית וה"מיושנת") ו"הערכת טכנולוגיות מידע וידע" של ד"ר ליאת אייל (בו דיברנו על הערך המוסף של סרטונים ללמידה). בשני השיעורים היום הוסכם על פי רוב כי הטכנולוגיה (על כל גווניה ומכשיריה) תורמת חד משמעית להישגים, לריכוז, מוטיבציה... אך בשני השיעורים הוסכם: הטכנולוגיה לא על חשבון הפדגוגיה!!! לא על חשבון ההתנסות!!!
בשיעור של ד"ר ליאת אייל אף הוצג בפנינו חרוט ההתנסות של Dale. בחרוט זה דרך הלימוד הנמצאת בחלק העליון היא הדרך
שאותה שוכחים הכי מהר (הצגת טקסט). ובחלק התחתון זו הדרך שבה זוכרים טוב יותר- התנסות חווייתית ישירה (direct purposeful experience). כאשר המטרה היא לראות ילדים שלומדים בכוחות עצמם, צריכים לחפש את המידע בעצמם ולהתנסות כמה שיותר.
ההתנסות היא למידה דרך עשייה היא משפרת את כישורי הלמידה וההתבוננות העצמית.
וכפי שראינו בסיפור של נועם, ההתנסות ורק ההתנסות (ונדרשה פעם אחת בלבד) היא זו שגרמה לו לחוויית ההצלחה. בזכותה, שלא במודע, הוא פתר את הבלבול שהיה בו.
אז כמובן שהטכנולוגיה לא תחליף את הפדגוגיה ונכון שכדי לדעת את השלבים מהזחל לפרפר לא נסתפק רק בתרשים. אבל מאידך, אף מחשב או לוח אינטראקטיבי, או אפליקציה לא יכולים לתת את המענה של ההתנסות המלאה של התלמיד בלמידה. הלמידה היא מיטבית יותר!! ובזה אי ויכוח!!
וכמובן שאף טכנולוגיה לא תוכל להביא לחיוך ואושר כזה (למעט הטכנולוגיה איתה צילמו אותנו):
